קרקע קורא את מה שהעיתונות הישראלית מפרסמת, מקבץ כתבות על אותו אירוע לסיפור אחד, ומראה מי סיקר אותו, איפה כל מקור יושב על הציר הפוליטי הישראלי — ומי לא נגע בו בכלל. אנחנו לא כותבים חדשות ולא מדווחים; כל כתבה מקושרת למקור שלה ונקראת אצלו.
המקורות נקראים מה־RSS שלהם כל עשר דקות. כתבות שמדברות על אותו אירוע מקובצות יחד באמצעות דמיון סמנטי בין הכותרות, והכותרת שמוצגת לסיפור היא כותרת אמיתית של אחד המקורות — הקרובה ביותר למרכז האשכול — ולא נוסח שלנו. הלוח מציג חלון של 48 שעות.
הקיבוץ אוטומטי, ולכן לא מושלם: אירועים דומים עלולים להתמזג, וסיפור אחד עלול להתפצל לשניים. איכות הקיבוץ נמדדת מול סט זוגות מתויג ידנית ונבדקת מחדש כשהשיטה משתנה.
מיקום מקור על הציר, מ־3− עד 3+, הוא השיפוט שלנו. הוא נקבע לפי קו העריכה של המקור והנושאים שהוא בוחר לסקר לאורך זמן, על הציר הישראלי הפנימי — לא על ציר אמריקאי מיובא — ואינו נגזר מהכותרת של אף כתבה בודדת. הציר מוצג בעמוד המקורות, מקור אחר מקור, כדי שאפשר יהיה לחלוק עליו.
העיתונות החרדית מסומנת מחוץ לציר ולא מוצבת בימין. היא לא מצביעה על ציר שמאל־ימין באותו מובן, וכשהיא נספרה בימין היא הטתה סיפור נמדד ב־13 נקודות. היא נספרת בנפרד ולא נכנסת ליחס שממנו מחושבות נקודות העיוורון.
האמינות אינה שלנו: היא מגיעה מ־Media Bias/Fact Check, ומקור שאין לו שם דירוג מוצג בלי דירוג — לא כ"תקין". הבעלות מקודדת ידנית, מקור אחר מקור, ונשארת ריקה כשאינה ודאית.
"מרכז" אינו ציון לאובייקטיביות. הוא מיקום על הציר, לא תעודה: מקור במרכז אינו מאוזן יותר, אמין יותר או נכון יותר ממקור שיושב בקצה. דווקא הגופים הגדולים ביותר יושבים אצלנו במרכז, ולגודל אין קשר לדיוק.
העיתונות שאנחנו קוראים אינה מחולקת שווה בשווה. ברשימה יש שמונה מקורות בשמאל, שבעה במרכז ושמונה בימין — אבל ספירת מסמכים אינה ספירת כתבות. בשבוע האחרון, מתוך המקומות על הציר, 17% היו שמאל, 33% מרכז ו־50% ימין. ישראל היום וערוץ 7 לבדם מפרסמים יותר מכל צד שמאל יחד, ושלושה מן השמונה שבשמאל הם כתבי עת ייעודיים שכמעט אינם מגיעים לסיפור שגם אחרים מסקרים.
מד שמשווה כל סיפור לחלוקה שווה היה אומר "נוטה ימינה" על 97% מהסיפורים — וזו אמירה על קצב הפרסום של שני מקורות, לא על החדשות. לכן הנטייה נמדדת מול הממוצע השבועי בפועל, ולא מול אפס. סיפור שיושב על הממוצע נקרא "מאוזן", כי זהו יום רגיל; רק סיפור שבאמת מתרחק ממנו נקרא נוטה. גם המחוג מצויר כך: מרכז הסקאלה הוא שבוע רגיל, והמספר שעליו הוא המרחק ממנו. הספירה הגולמית — כמה מקורות מכל צד — מוצגת בעמודות שמעליו.
אנחנו לא מתקנים את חוסר האיזון הזה על ידי הוספת מקורות או השתקתם. העיתונות הישראלית באמת בנויה כך, והתפקיד של המד הוא להראות זאת — לא להעמיד פנים שהמצב מאוזן. כמה כתבות וכמה סיפורים כל מקור מגיע אליהם בפועל מוצג בעמוד המקורות, מקור אחר מקור.
לא כותבים כתבות, לא מסכמים אותן ולא משכתבים כותרות. לא מדרגים כתבה בודדת כ"מוטה" — הדירוג הוא של המקור, לא של הטקסט. לא מסתירים מקור בגלל עמדתו: מקור שנקרא, נספר. מה שהאתר מוסיף הוא ההשוואה בין הסיקורים, לא הסיקור עצמו.
שלוש טעויות אפשריות כאן: שיוך שגוי של כתבה לסיפור, דירוג פוליטי שנוי במחלוקת, ורישום בעלות שגוי. על כל אחת מהן אפשר לכתוב לנו. שיוך שגוי מתוקן בהרצה הבאה של הקיבוץ; דירוג ובעלות מתוקנים ידנית, ותיקון בעלות שאינו מגובה במקור ציבורי לא ייכנס. תוכן הכתבה עצמה אינו שלנו — תיקון של כתבה יש לבקש מהמקור שפרסם אותה.
info@karka.news — לתיקונים, להשגות על דירוג ולבקשת הסרה של מקור.